Difference between revisions 146400 and 146401 on hewiktionary

=תורת ההגה - א. מושגי יסוד, מונחים והגדרות=

===הָאָלֶף-בֵּית הָעִבְרִי===
כל [[שפה|שָׂפָה]] היא מערכת משפטים הקשורים זה לזה בצורה הגיונית ועניינית; כל [[משפט|מִשְׁפָּט]] הוא צירוף של מילים; כל [[מלה|מִלָּה]] היא צירוף היא צירוף של הגאים. כל [[הגה]] מסומן בכתב ב[[אות|אוֹת]] אחת או במספר אותיות.

בשפה העברית יש עשרים ושתיים אותיות עיקריות, אשר מציינות בכתב את ההגאים של השפה העברית כפי שנהגתה במקור. בעברית החדשה נוספו מספר סימנים לאותיות קיימות בכדי לסמן הגאים לועזיים אשר אינם מצויים בעברית המקורית(ג'=J ʤ, צ'=CH ʧ).

===הָעִיצּוּרִים וּמוֹצָאֵיהֶם===
{{מיזמים|ויקיפדיה=הגיית העברית}}
האותיות הן סימנים בכתב להגאים הנהגים באמצעות אחד מכלי-הדיבור או באחדים מהם - ה[[גרון]], ה[[חך]], ה[[לשון]], ה[[שן|שיניים]], ה[[שפה|שפתיים]]. כל הגה נוצר מזרם אוויר הנדחק ונעצר במקום מסוים במערכת כלי הדיבור. לפיכך יקרא בשם "עיצור" (Consonant). מקום עצירתו טו חיתוכו של כל עיצור נקרא בדקדוק המסורת בשם "מוצא".

[[לקמן|לְקַמָּן]] טבלת האותיות של האלף-בית העברי לשמותיהן, לדרכי-כתיבתן ולדרכי-ביטואן השונות:

(contracted; show full)

<big>'''הכנוי"ם'''</big> - אותיות אלו באות לסמן את הגופים בנטיות השונות: יד'''ך''', יד'''י''', יד'''ו''', יד'''ן''', יד'''ם'''; בקר'''ני''', בקר'''ו''', בקר'''ם''' וכו'.